אחינועם נ' האגודה השיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לפטור מאגרה, בה חויב המבקש בגין הגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות אשר דחה את תביעתו לפיצוי בגין איחור אוטובוס.

על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "התקנות") על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים בסיסיים: ראשית, עליו להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, ושנית, כי קיימת עילה להליך בגינו מבוקש הפטור מתשלום האגרה.

המבקש טוען כי מצבו הכלכלי הקשה אינו מאפשר לו לעמוד בתשלום האגרה. לתמיכה בטענתו זו, מצרף המבקש לבקשתו את החלטת כב' בית המשפט לענייני משפחה מיום 19.12.2010 הפוטרת אותו מתשלום אגרה. לבקשה אף מצורפים אישורים בדבר קבלת קצבת נכות חודשית בסך של 2,065 ₪ ותדפיס חשבון בנק ממנו עולה כי המבקש מצוי ביתרת זכות זעירה של שקלים בודדים. לטענת המבקש, זכויותיו בדירתו מעוקלות להבטחת חוב מזונות ואין לו במי להסתייע לצורך גיוס סכום אגרה. המבקש מצהיר כי אין ברשותו מקורות כספיים נוספים, חסכונות או קופות גמל וכי מלבד מקרר, מחשב ביתי ישן וטלוויזיה אין ברשותו רכוש יקר ערך.

התרשמתי כי מצבו הכלכלי של המבקש בכי רע. בנוסף, החלטת בית המשפט לענייני משפחה בדבר מתן פטור מאגרה למבקש מהווה על פי תקנה 14(ד)(1) לתקנות ראייה לכאורה לחוסר יכולתו הכלכלית. מכאן שהתנאי הראשון בדבר חוסר יכולת כלכלית מתמלא.

באשר לסיכויי ההליך, לצורך קבלת פטור מאגרה המבקש נדרש להוכיח אך ורק קיומה של עילת ערעור וכזאת עולה מכתב הערעור . אכן, הדרישה לפיצוי בסך 31,200 ₪ בגין איחור של אוטובוס היא מופרזת על פניה וסיכוייה קלושים, אך מאידך, לא ניתן לשלול כבר עתה את סיכוייו של המבקש לזכות בפיצוי כלשהו, נמוך הרבה יותר, אם ערעורו יתברר לגופו של עניין.

אשר על כן, ניתן למבקש פטור מתשלום האגרה.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"א, 03 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי

תל אביב-יפו

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: